|
|
סימה בט
רוני רובינסקי
|
עוד שנה חלפה וה ...[המשך]
|
25/04/2012 |
זוכרת וכואבת
עוד שנה חלפה והכאב נשאר כמו בהתחלה.
אני מדליקה נר ומקדישה אותו לזכרך.
יהי זכרך ברוך, אמן |
זוכר\ת את חללי מלחמות ישראל
ירמי לעולם לא נשכח |
|
|
אושרית
ארז שטרק
|
תנוח לך שם למעל ...[המשך]
|
25/04/2012 |
יפה שלי
תנוח לך שם למעלה כאשר מלאכי השמיים מלטפים את שיערך השחור, ואת פניך הרכות, תנוח לך בשקט. אל תדאג לנו. כי אנחנו בסדר. מתגעגעים,כואבים,עייפים ,בוכים אבל בסדר. תעצום את עיניך היפות, הירוקות, מלאות החכמה ותנוח על משכבך בשלום. ויום אחד אנחנו כבר נפגש, נדבר על הכל, נחזיר את החסר, נתחבק ארוכות כמו בחלומות, נבכה,נצחק, ונהיה ביחד. יום אחד. אוהבת ומתגעגעת, מלאך יפה שלי, אחי היקר והאהוב, מתגעגעת עד כאב. |
|
|
אורלי
נתן יהב
|
נתי, זוכרים אות ...[המשך]
|
25/04/2012 |
זוכרים
נתי, זוכרים אותך תמיד. אתה בטוח גאה בשרון ובמיוחד בנעם ויהלי המדהימים שגדלים לתפארת.משפחת בצלאל |
|
|
פרנקל
שני מדינה
|
שתנוחי על משכבך ...[המשך]
|
25/04/2012 |
שני..
שתנוחי על משכבך בשלום.. יהי זכרך ברוך.. מתגעגעת.. |
|
|
סמדר - סינגפור
קובי בן-שם
|
קובי ז"ל. הבן ש ...[המשך]
|
25/04/2012 |
נר לזכרך וחיבוק ליקירך שנותרו
קובי ז"ל. הבן של אלי - איש יקר ומופלא. לא הכרתיך בחייך, אך למדתי להכיר את סיפור חייך ואת אישיותך המיוחדת לאחר נפילתך. דקת הדומיה ביום הזיכרון היא בשבילי רגע של התייחדות עם זכרך, דמעות זולגות על לכתך וחיבוק גדול ואוהב ליקירך שנותרו כאן ואת חלקם זכיתי לפגוש או להכיר. |
|
|
איריס משיח
ישראל חושני
|
ישראל חבר יקר ש ...[המשך]
|
25/04/2012 |
יהי זכרו ברוך
ישראל חבר יקר שלי, חושבת עליך תמיד, על החיוך על אהבת החיים הציניות החכמה. חבל שלא נפרדנו כמו שצריך, מרגישה החמצה גדולה . תמיד מתגעגעת ואוהבת. |
|
|
אלכס
ירון אמתי
|
לי לצערי לא יצא ...[המשך]
|
25/04/2012 |
לזכרו התמידית
לי לצערי לא יצא לי להכריו אבל הדוגמא שנתתה לכולנו בתור בני אדם וערכים תישאר איתנו תמיד בלב . תרומתך לא תישכח לעולם ת.נ.צ.ב.ה! |
יהי זכרו ברוך
החברותא הראשון שלי לזמן קצרצר והלוחם שלחמתי לאורו, ברוך יהיה. |
|
|
ורד
שרון שיטובי
|
קרוב משפחה רחוק ...[המשך]
|
24/04/2012 |
נשמתו בגן עדן
קרוב משפחה רחוק לא יצא לי להכיר אותו , וחבל שינוח בשלום זוכרים ולא שוכחים, ניפגש למעלה |
שוב נפגשים...
היי...
אנחנו שוב נפגשים.. איזה כיף. פעם בשנה מתייחדים ומדברים. מסכמים על הדברים החשובים.
הקטנות שלי גדלו.. מדברות, שותקות, מחייכות, בוכות, כועסות, דעתניות... לא פשוט... שנה הבאה הגדולה בכתה א'... מי היה מאמין... הפספוסה שלי בכתה א'... רק לפני יומיים הבאנו אותה הביתה מחדר הלידה וכבר בית ספר... פחד אוחז אותי בכל
פעם שאני חושב על זה... היא כל כך קטנה, בית הספר כל כך ענק, מי יראה אותה, מה יהיה איתה, מי ישמור עליה, ומה אם תצטרך אותי פתאום ? העולם הגדול מתקרב בצעדי ענק ואני חושש... גן, בית-ספר, שיעורי בית, מורים פרטיים, צופים, תיכון,
בגרויות, חבר (!), צבא... העולם ממתין לי בפינה כדי לקחת אותן... מחכה להזדמנות...
מעריך כל רגע שאני איתן. כל רגע שאני יכול לחבק אותן ולומר להן כמה אני אוהב אותן. שמח כל כך שהן בריאות ומאושרות... העולם אוטוטו יגיע... יקח אותן לחברות שלהן והן תשכחנה אותי... חיבוקים ענקיים יהפכו לנשיקות קטנות, נשיקות קטנות
תהפוכנה להרמת יד לשלום, הרמת יד לשלום תהפוך לסינון קצר בין השפתיים : " היי אמאבא..." . טיולים משפחתיים בלעדיהן כי אנחנו "הגדולים" משעממים אותן וחברות שלהן ככה וככה ועושות את זה ואת זה ובלה בלה בלה... עוד לא דיברתי על צבא,
טיולים סביב העולם, לימודים גבוהים, השכרת דירה, חבר חדש... הכל כל כך רחוק אבל כל כך קרוב... אוטוטו כבר פה... העולם ממתין לי בפינה כדי לקחת אותן... מחכה להזדמנות...
חיבוקים, נשיקות, הפגנת אהבה אין קץ, משחקים, שטויות, השתוללויות, נחת (הרבה נחת...). כמה שיותר. כמה שאפשר. עוד מעט זה נגמר... ללכת לפארק, לראות אותן משחקות, מטפסות, מתגלשות, רצות, רודפות אחת אחרי השנייה, רבות אחת עם השניה, אוהבות אחת את השניה, מחקות זו את זו, שומרות זו על זו מפני ילדים אחרים, מדברות, מקיימות שיחה ביניהן... ממש כמו שתי נערות
גדולות...לא. לא גדולות. רוצה אותן קטנות. חמודות ומתוקות. עולם עצור רגע. עצור. תן לי עוד רגע איתן... קטנות ומתוקות... ילדות של אבא... הזמן נושף בעורפנו והעולם ממתין.. מחכה להזדמנות...
להעריך את הכל. את הבריאות, את האושר, את הילדים המדהימים שלנו, את ההורים הענקיים שלנו, את בני הזוג, את החברים שהיו, את החברים שיהיו, את החיים.
אומרים שהזמן מרפא את הכל. אז לא. לא את הכל הוא מרפא.
לזכור ולא לשכוח. |