קהילת המנחמים של צור זרחי

מלח הארץ	יורם ידידי 14/4/13

אפריל 2004, קורס מ"פים. לידי בכיתה מתיישב בחור צעיר ושתקן. עם הזמן מתברר שהבחור מקצוען אמיתי. בתרגיל כיתתי של כיבוש רמת הגולן, שואל המדריך שאלה, רבים עונים אבל ללא הצלחה. משתרר שקט בכיתה ואף אחד לא מצליח לקלוע לתשובה. תוך כדי השקט, הקצין השתקן שלידי זורק לחלל את התשובה "רכס גן השעשועים" (זו נקודת השליטה על האזור). שלש מילים. בול. זה מייציג את האיש כפי שזכיתי להכירו. שתקן, מופנם ומקצוען אמיתי. סיפר לי על הרפת במושב. לא האמנתי שישנם עוד אנשים כאלו (בתוך כל עולם העסקים). בעייני הוא מייצג את הבנים שהארץ הזאת זכתה להתברך בם. אשרי עם ישראל שאלו הבנים שלו.

צור סמל למקצועיות ומקצוענות	משה הילמן 23/4/07

בסוף אפריל 2004 נפגשנו לראשונה בקורס מפ"ים של צהל כאיש כחייל מילואים אז בן 30 לא הצלחתי להבין מה מניע בחור צעיר שרק השתחרר מצה"ל להיכנס לעולם המילואים בסערה ובמוטיבציה כזו רבה. לאחר מס' שעות כשירדה קליפת הביישנות שאפפה אותו התגלה לנו צור. קצין צעיר ומקצוען הן בתרגולות ניתוח השטח ותורת הקרב אין ספק כי הוא היה לחבורת הקצינים המבוגרת יותר לעזר רב לאחר שנים בהם צברנו חלודה התרגילים בכיתה ובשטח היו מהטובים ביותר בצוות.ענווה פשטות מקצועיות ואהבת הבית המשק והארץ היו מתכונותיו הבולטות והנערצות על ידינו. אשרי הצוות של אהרון חליבה שזכה להכיר את צור וצר לנו על הפרידה ממנו מערכים ומוקירים את זכרו. משה הילמן בשם צוות אהרון קמ"פ

צור.....	אליק גולדשטיין 23/4/07
חברות קצרה אך נהדרת
ברביעי לאוגוסט קראו לי הצו חירום למילאים. אלה היו המילאוים הראשונים שלי. הגעתי בלי שהיה לי מושג ירוק לאן אני שייך לאן ללכת ולמי לפנות. במהלך שיטותי מסביב לטנקים בבסיס נדך בצפון ראיתי כמה חברה ושאלתי אותם אם הם יודעים לאן אני שייך. הם אמרו לי קודם כל לשבת ולשתות איתם קפה ואחרי זה נראה מה עושים. בזמן ששתינו קפה ודיברנו, ניגש אלינו סגן צעיר ואמר שהנהג שלו לא הופיע והוא לא יודע איך יתחיל במשימה. החברה אמרו "הו! בבקשה. הנה נהג" וככה התחלתי לעבוד יחד עם צור על זיווד והכנה של הטנק. למחרת קיבלתי טלפון מקצינת הקישור שאמרה שאני צריך להיות בפלוגה אחרת. סיפרתי על כך לצור והוא אמר "שום דבר! אתה לא הולך לשום מקום. יש לה בעיה שתבוא לדבר איתי". וככה נשארתי איתו ועם שאר הצוות (ווסרמן ועידו וולף). למרות שהיה קצין מילואים, באוח פלא ידע צור לשלב בין רצינות ומרובעית שיריונאית לבין "זרקנות" של איש מילאים. תכונה זו, אם כי לא רק היא, גרמה לי להתחבר אליו להעריך ולהעריץ אותו בתור מפקד למן היום הראשון. בהמשך התחברתי לחוש ההומור, הסחבקיות והחום שהוא הקרין. הרבה פעמים כשהתלנו ספק במשימות שהוטלו עלינו צור הנחיל בנו בטחון ואמר שאם לא היה בטוח שהמשימה ברת ביצוע וחיונית, לא היה מסכים לבצע אותה בעצמו. זכיתי להכירו 9 ימים בלבד אך אני יכול לומר בלב שלם לחלוטין לשלעולם אף אחד לא השאיר עלי רושם כה עז כמו צור. חשבתי על זה יום לפני מותו וכואב לי שלא סיפרתי לו . לא רציתי להראות רכרוכי........